הכרזת העצמאות איננה חוק ואיננה חוקה. כלומר, מעמדה לא מחייב מבחינה משפטית. ואולם, יש לה מעמד משפטי מיוחד, ובעיקר מעמד ערכי, ציבורי ופוליטי חשוב ביותר בתוך מסמך מכונן, המעיד על העקרונות והערכים של המדינה, ולכן המחוקקים והפוליטיקאים הבכירים מנסים לפעול לפי רוח המגילה

הצעתו של ח"כ יזהר הררי שהתקבלה בשנת 1950 והיוותה פשרה בין תומכי ומתנגדי החוקה. לפי ההצעה הכנסת תחוקק חוקי יסוד בשלבים כבסיס לחוקה, בסיום חקיקת חוקי היסוד, הם יאוגדו יחד לכדי חוקה אחת.

חוקי היסוד שונים מחוקים רגילים:

פסקה בחוק יסוד שלפיה ניתן לחוקק חוק הסותר את הזכויות שבחוק היסוד רק בתנאי: שהחוק החדש תואם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. שהחוק החדש נחקק לתכלית ראויה – מטרה ראויה ומוצדקת. שהחוק החדש פוגע בעקרונות של חוק היסוד רק במידה שאינה עולה על הנדרש, פגיעה מועטה ככל האפשר בעקרונות הכתובים בחוק היסוד

שיריון חוק יסוד הוא

במה עוסקים חוקי יסוד?

חוק יסוד זה מפרט את זכויות היסוד של האדם בישראל הכוללות: הזכות לחיים ולשלמות הגוף זכות לקניין, הזכות לכבוד ופרטיות, חופש התנועה. לחוק יסוד זה יש פסקת הגבלה: הקובעת שניתן לחוקק חוק הסותר את הזכויות שבחוק היסוד הזה - רק בתנאי שהחוק הסותר "הולם את ערכיה של מדינת ישראל ונועד לתכלית ראויה" והחוק הסותר פוגע בזכויות בצורה מידתית. קיימת מחלוקת ציבורית בנושא של פרשנות מרחיבה יותר של חוק יסוד זה, ובנושא השימוש שעושה בית המשפט בחוק יסוד זה כדי לפסול חקיקה של הכנסת.

החוק מבטיח את חופש העיסוק. לחוק יסוד זה יש פסקת הגבלה: הקובעת שניתן לחוקק חוק הסותר את הזכויות שבחוק היסוד הזה- רק בתנאי שהחוק הסותר "הולם את ערכיה של מדינת ישראל ונועד לתכלית ראויה" והחוק הסותר פוגע בזכויות בצורה מידתית. לחוק יסוד זה קיימת גם פסקת התגברות: הקובעת שהכנסת יכולה לחוקק לזמן קצוב חוק הסותר את חוק יסוד: חופש העיסוק, גם ללא התקיימות פסקת ההגבלה. קיימת מחלוקת ציבורית בנושא של פרשנות מרחיבה יותר של חוק יסוד זה, ובנושא השימוש שעושה בית המשפט בחוק יסוד זה כדי לפסול חקיקה של הכנסת.